מספר מחשבות לא מסורקות (כשמו של ספר של הסטיריקן הפולני סטניסלב יז'י לץ)בעקבות הדברים שאמרת:
הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ צוֹדְקִים הוא שיר נפלא שכתב יהודה עמיחי (ואף הולחן על ידי יוני רכטר), ונראה לי שהוא מצליח להעביר לנו מחשבה שהסתובבה בעולם, חפשה חושב ומצאה את עמיחי, ואולי גם את ביון…
הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ צוֹדְקִים
מִן הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ צוֹדְקִים / לֹא יִצְמְחוּ לְעוֹלָם / פְּרָחִים בָּאָבִיב / הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ צוֹדְקִים / הוּא רָמוּס וְקָשֶׁה / כְּמוֹ חָצֵר / אֲבָל סְפֵקוֹת וְאַהֲבוֹת עוֹשִׂים /אֲבָל סְפֵקוֹת וְאַהֲבוֹת עוֹשִׂים / אֶת הָעוֹלָם לְתָחוּחַ / כְּמוֹ חֲפַרְפֶּרֶת, כְּמוֹ חָרִישׁ / וּלְחִישָׁה תִּשָּׁמַע בַּמָּקוֹם / שֶׁבּוֹ הָיָה הַבַּיִת / אֲשֶׁר נֶחְרַב
נראה לי שהמלה יודעים יכולה להחליף את המלה צודקים, וכך: מִן הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ יודעים / לֹא יִצְמְחוּ לְעוֹלָם / פְּרָחִים בָּאָבִיב.
ועוד מחשבה: אני מטפלת במוסיקה, ונדמה לי שהמוסיקה מצליחה להעניק לנו את החוויה של האמת, האינקומוניקדו של וויניקוט, הידוע שלא נחשב של בולאס ואת ה o של ביון . יצירה מוסיקלית דוברת אמת, גם אם לא נאמרה בה אף מלה, ואולי בזכות העובדה שאין בה מילים. אחת הטכניקות המרכזיות בטיפול במוסיקה היא אלתור. המטופל מוזמן לאלתר גם אם הוא איננו יודע לנגן. לאלתור אין עבר והעתיד לוטה בערפל, הוא לא ידוע, אין בו זיכרון, הוא משתלשל ומגיע למקומות בלתי מוכרים וטומן בתוכו הרבה הפתעות. (ועל כך דיברת בשיעור השני)
תודה!